אמרתם ג'וּזֶפֶּה מַסְקָארֶלּוֹ, אמרתם קודם כל מוֹנְפְּרִיבָאטוֹ, אחת מחלקות הכרם האגדיות והנפלאות שיש לברולו להציע, שנתח גדול ממנה נרכש על ידי משפחת מסקארלו כבר בשנת 1904. אבל לפני שנגיע למוֹנְפְּרִיבָאטוֹ, ההיסטוריה של המשפחה הפיימונטזית הזו עם כרמי האזור הולכת אחורה עד לאמצע המאה ה-19.
הרומן של משפחת מַסְקָארֶלּוֹ עם אזור ברולו החל עוד בימי חייו של ג'וּזֶפֶּה, שנולד ב-1830, עבד ככורם וייסד את העסק המשפחתי בשנת 1881. אך היה זה בנו של ג'וזפה, מאוריציו, שעשה את הצעד שלימים יהפוך את היקב ההיסטורי הזה למה שהוא היום. בשנת 1904 רכש מאוריציו חווה באזור מוֹנְפְּרִיבָאטוֹ שבקסטיליונה פאלטו והחל לייצר יין בכרם מוֹנְפְּרִיבָאטוֹ. בשנת 1919 ביצע מאוריציו, שלצד עיסוקו ביין חטא גם במסחר של חומרי בנייה, רכישה נוספת, הפעם של מבנה בן המאה ה-18 בכפר מונקיירו שאליו העביר את הפקת היין והפך אותו ליקב.
לאחר מותו של מאוריציו לקח על גבו את היקב בנו, ג'וּזֶפֶּה, אשר נקרא על שם סבו, בצוותא עם אחיו נטאלה ואחיותיו ג'וזפינה ואדלייד. לאחר שנתגלעו חילוקי דעות מקצועיים בין שני האחים, חולק הרכוש המשפחתי לשניים וג'וזפה, שהחליט לעזוב את עסקי חומרי הבנייה ולהתמקד בעשיית יין כמקצוע, מה שלא היה מקובל בעבר, החל לסגל לעצמו מעמד של יצרן על בברולו. מהלכיו של ג ג'וּזֶפֶּה, שהלך לעולמו בשנת 1983, הניחו את הבסיס ליצירתם של יינות היקב הנהדרים כפי שהם באים לידי ביטוי היום. הוא החליף את החביות הישנות במכלים גדולים מעץ סלאבוני שנבנו עבורו באופן ייחודי, בחר כרמים משובחים לצרכי הפקת היין של המשפחה ונטע מחדש ענבי נביולו מובחרים מקלונים ששימשו את אביו בשנת 1920.
מי שהחזיק ביקב בעשורים האחרונים הוא מאורו מַסְקָארֶלּוֹ, דור רביעי להפקת יין במשפחה, שהצטרף לאביו כבר בשנת 1967. מאורו, שהמשיך לייצר יינות ברולו בדרך מסורתית אך בהתאמה לעידן המודרני, היה אחראי אף הוא להתפתחות משמעותית בגלגולי חייו של היקב. לאחר מותו של דודו, נטאלה, בשנת 1979, רכש מאורו את החברה שהותיר אחריו ואיחד מחדש את הרכוש המשפחתי, לרבות כרם מוֹנְפְּרִיבָאטוֹ, שמוזכר בכתובים עוד בשנת 1666 ואף סווג כחלקה מובחרת במיוחד בסיווג הכרמים ההיסטורי של רנאטו ראטי. משפחת מסקארלו מחזיקה ב-93% משטח הכרם, מה שהופך אותו למעשה לחלקת מונופול, שכן יקב ג'וזפה מַסְקָארֶלּוֹ הוא היחיד שכותב מונפריבאטו על תווית היין שלו. זה לא היה פשוט, ומאורו נאלץ לצלוח מאבק משפטי ממושך עם יצרנים שחפצו לסגל את השם היוקרתי לחלקות הכרם הסמוכות שלהם, אך ללא הצלחה.
היום מסייעים למאורו בהפעלת היקב אשתו, מריה-תרזה, ובנו ג'וּזֶפֶּה. מלבד מוֹנְפְּרִיבָאטוֹ, היקב מייצר יינות ברולו משובחים שמקורם בכרמים שנרכשו בוילרו ובאחוזת סנטו סטפאנו די פרנו שבמונפורטה ד'אלבה, ממנה מגיעים גם יינות משגעים מזני ברברה ודולצ'טו.